שמי אבי פרימן (לשעבר ישראל) ואני מודה ומתוודה שאיני יודע אם יש בורא לעולם ואין לי שמץ של מושג מה טבעו ומה צבעו. דבר אחד אני כן יודע בוודאות, שאם יש בורא לעולם, את התורה הוא לא מסר לאף אחד, לא בהר סיני ולא בשום מקום אחר ואני רק יכול לקוות שהוא יסלח לי על שלא כתבתי ספר זה, כאשר גיליתי זאת לפני שלושים וחמש שנה במשך לימודיי בתיכון דתי בירושלים.
למען ההגינות, אגלה לכם קוראי, שאינני מאמין בעולם הבא, בתחיית המתים, בגלגולי נשמות או בסיבובי עגבניות וכן גם לא ביום הדין שלאחר המוות.
אם אצטרך לעמוד בפני בוראי על מנת לתת דין וחשבון על מעשיי, אשמח לעשות זאת כאן ועכשו, קבל עם ועדה ולומר בקול רם וברור שספרי זה משקף את דעותיי ומצפוני כפי שהנחוני לבי ומוחי שניתנו לי ביום בריאתי. כל אלטרנטיבה אחרת מלבד הסתמכות על התבונה והמצפון אשר בהם ניחנתי תהיה בעיניי לכפירה גמורה ולחוסר אחריות, שהרי מה אטען “אמרו לי ולא בדקתי”, “שיקרו לי והאמנתי”, “עבדו עליי”, הרי הדברים ברורים כאור השמש ביום בריאתה, וכל תירוצי ופלפולי הרבנים לא ישנו את האמת הפשוטה או יסיטו את הצדק הראוי אפילו לא מקצה האמה.
אני מאחל לכם הקוראים להיות אמיצי רוח וישרי דעת ולקרוא ספר זה בזהירות יתרה, בלי מורא או משוא פנים, ברוחב לב ובפתיחות מחשבתית, ואם אכן יש בורא לעולם, יהיה חלקכם במקום הראוי לכם כחלק מהבריאה התבונית והיפה שיצר.