אני שרי שפירא בת 26 מתל אביב, התגוררתי בעבר בירושלים, השתייכתי לזרם הליטאי ויצאתי בשאלה בגיל 21.
יצאתי בשאלה כשהתחילו "לדבר שידוכים" סביבי, כי הבנתי שאני לא מעוניינת להינשא בגיל צעיר. בכיתה יא', כששתי בנות מהכיתה שלי יצאו בשאלה והיו שמועות שהן "נתפסו בכת הלל", עשיתי בדיקה באינטרנט מה זו "הכת הזו". בהלל קיבלתי מענה חברתי בתקופה הראשונה של היציאה בשאלה וכן מלגת לימודים. נעזרתי הרבה בעמותה אבל גם באחים שלי.
כיום אני עובדת כיועצת ללימודים במכללה לאנימציה ומתכננת להמשיך וללמוד שם. מתכוונת להמשיך ולהגשים את החלומות שלי, לעבוד בעבודה שאני אוהבת, לטייל הרבה, ובעיקר לעשות דברים שעושים לי טוב.
מה אני ממליצה למי שחושב על יציאה בשאלה? בערבות הימים ההחמצה כואבת יותר מהפחד – יציאה בשאלה היא תהליך קשה, כואב ומפחיד. וככל שעובר הזמן הוא לא הופך לקל יותר. נדרשים הרבה הרבה שקים של אומץ וגבורה אל מול המשפחה, החברה והקהילה (וגם אל מול עצמך) ויאללה אל החופש 🙂