היוצאים בשאלה הם אנשים אמיצים מאד. פעמים רבות הם עוזבים קהילה שיכולה להיות קשה ונקמנית, כשרק בגדיהם על גופם. באופן בלתי רגיל הם מחליטים לצאת כנגד האינדוקטריניזציה בה חונכו ולהשיג את החופש שלהם. הם רוצים להתפתח, ללמוד, להתקדם. לכן זיהיתי את "הלל" כמקום שמסייע לעשות שינוי אמיתי לטובה בחברה. מאז, אישתי ואני תורמים לארגון בקביעות ואני מקווה שגם ילדיי ימישכו בכך. לאחרונה אפילו נכנסתי לוועד המנהל של הארגון.
אני שרה רייך בת 33. עזבתי את הקהילה החרדית בירושלים לפני כארבע שנים יחד עם שני בניי, כעת בני 9 ו-12. הדבר הקשה ביותר
אני אדל, ילידת 1998, נולדתי בצפת והשתייכתי לחסידות ברסלב, יצאתי בשאלה לפני כ-5 שנים. למרות היציאה בשאלה תמיד נשארתי בתוך מסגרות. עם היציאה בשאלה התחלתי
אני רות תם מירושלים, ילידת 1987, נולדתי לזרם החרדי בירושלים ויצאתי בשאלה לפני כ-17 שנה. עם היציאה שלי נעזרתי מעט בלשכת הרווחה בעיריית ירושלים, בעירית
