מה מאחורי הכיפה השחורה ומאחורי הכיפה הסרוגה?
הספר עוסק במהפכים המשמעותיים שהתחוללו בחברה החרדית ובדתית בישראל, בוחן את תהליך החרדיזאציה במדינה ומצביע על השפעותיה של התפתחות זו על ההווייה החברתית, התרבותית והפוליטית.
המגמה היסודית של התחרדות היא להשליט במדינה דרך-חיים אחת ויחידה, ללא הכרה בזרם בתת זרם כלשהם, וליצור אווירה ומציאות של דה-לגיטימאציה לכל אידיאולוגיה ולכל מעשה שאינם מקובלים על האורתודוכסיה הצרופה.
בספר נחשפת מציאות מדהימה, שבה מתונים של אתמול הם קנאים של היום וקנאים קיצוניים של אתמול נראים מתונים לעומתם; דתיי לאומיים ולאומנים (לא כולם) חצו קווים לכיוון החרדי, וחרדים לא ציונים (לא כולם) חצו קווים לכיוון הלאומי, ולעיתים הלאומני. למעשה, נוצרה חלוקת תפקידים בין זרמים אלה: דתיים ומתחרדים לאומיים-לאומנים לוחמים ל"כיבוש" ארץ ישראל השלימה, בעוד שחרדים לא ציונים שוקדים על השלטת תורת ישראל השלימה. אלה ואלה מניפים את דגל ההלכה בראש התרנים וחלקים מהם שוזרים בתוכם חבלים משיחיים. מולם עומד החברה החילונית בוהה ואדישה, בחלקה מתבטלת ומתקפלת בפני התובענות החרדית ובחלקה גם מתמסרת לה.
לוי יצחק הירושלמי, מבכירי העיתונאים בישראל, נחשב לאחד המומחים לענייני דתיים וחרדים. שנים רבות הוא מתחקה אחד הנעשה בקרב הציבורים הללו ונתן ביטוי לכך במרות מאמרים ורשימות. כתיבתו של הירושלמי על הדתיים והחרדים מצטיינת לא רק בבקיאותה, אלא גם בכך שחזתה את התהליכים שהתחוללו בתוכם ולימים הטביעו א חותמם על דרכה וצביונה של מדינת ישראל.
