ירושלים של שנות השלושים והארבעים. מוטל, בנם בן-המצווה של ברוך וקריינדל, נתפס בקלקלתו כשהוא מבעיר גפרורים ומעשן בשבת-קודש.
פרשת הגפרורים השרופים, שטלטלה וזעזעה את בני-משפחתו, הינה רק האירוע הראשון המסמל את תחילת דרכו הארוכה והנפתלת של מוטל מן העולם הדתי המסוגר, על מושגיו, על ערכיו וכבליו, אל עולם החולין המושך, המביך והסתום – שהולך ונפתח בפניו.
יהושע בר-יוסף רוקם סיפור עלילה חדש סביב נושא שעובר כחוט השני ביצירותיו המוכרות, על רקע אווירתה המיוחדת של ירושלים, סימטאותיה, אנשי ואירועי התקופה – הצנע, המחתרות, מלחמת השחרור, הדים ראשונים מן השואה – הולך ונפרש סיפורו של מוטל.
מאמצי השתלבותו בחברה החדשה. פגישתו עם בן-ציון חפץ, בן דמותו המבוגר שעשה דרך דומה ששים שנה קודם לכן, נישואיו לחמדה וסבך אהבתו לאחותה הצעירה – אסתי, הם ציוני-דרך במעבר מורכב וקשה – חציית הקווים שבין שני העולמות, שכל-כך סמוכים זה לזה וכה מסוכסכים זה בזה.