דתל"שים – דתיים לשעבר – הפך לכינוי רווח בשנות התשעים: שם כולל לקבוצה גדולה של נשים וגברים שלכולם משותף דבר אחד – העובדה שהם נולדו והתחנכו בזרם הציונות הדתית, עד שבחרו לעזוב ולכונן לעצמם זהות חדשה. אבל מי הם הדתל"שים? מה מאפיין אותם? במה הם שונים מה"חוזרים בשאלה" וה"מתפקרים" של העבר? האם זהו רק קיצור נוח ואריזה חדשה ואופנתית או שהכינוי מבשר תופעה חברתית ותרבותית חדשה, שהולכת וצוברת משקל וזהות בתוך הפסיפס המורכב של החברה הישראלית?
פוריה גל גץ, דתל"שית בעצמה, עיתונאית וחוקרת תרבות, יצאה לחפש תשובות לשאלות אלה בסדרת ראיונות עומק החושפים את החוויה הדתל"שית באינטימיות רבה. המרואיינים הם בראש ובראשונה דתל"שים, המגיעים משדרות שונות של החברה הישראלית – אבל לא רק. לצדם מופיעות בספר דמויות בולטות ומוכרות בחברה הדתית-לאומית ואף מחוצה לה: רב וראש ישיבה, איש אקדמיה, חבר כנסת, איש טלוויזיה וקולנוען, שמאיירים את התופעה מן העבר הדתי של קו ההפרדה.
