אברך ירא – שמים עומד על פתחה של אפיקורסות. בשורה של חוויות רגשיות והגותיות והתנסויות מיניות הוא נסחף אל החילוניות ונתפס להיגיון האפיקורסי, למרבה תדהמתה של הקהילה החרדית.
ניסיונו להילחם בתהליך – מתוך פחד שחיים בלא אמונה הם גיהינום עלי אדמות – נכשל.
תוך כדי התחבטות בבעיות האמונה חיים האברך ושאר גיבורי הרומאן חיים סוערים מאוד, יצריים וארוטיים, וכך נחשף ממד לא מוכר בחייהם של אנשי היישוב הישן במאה – שערים.
המחבר, שבשנות העשרים לחייו התנסה הוא – עצמו בחוויה מעין זו, מעלה בנאמנות את ההיבטים הרגשיים והאידיאיים הכרוכים בעקירה מעולם האמונה המוגן לעולם החילוני, הפרוץ ללבטים נפשיים קשים.
