פעם הייתי שם, אטומה בירכונים 30 דנייר.
פעם הייתי אמורה להיות אמא עוד לפני שאכיר את עצמי.
היום, אבא שלי אוהב את אלוהים יותר ממני, ואני את החופש יותר ממנו.
מתוך היכרות שטחית עם מספר בלוגים/כותבים/פורומים/מאמרים של חרדים-לשעבר, חרדיות סוררות ויוצאים בשאלה, בא לי גם. קולות היציאה-בשאלה כל כך מועטים ואינדיבידואליים, בים הומה תכנים וטריביה, אולי דרושה עוד בת ים אחת?